אודות
העליה הגדולה של יהדות סין החלה בשנת 1949 והסתיימה ב-1952.
בשנים הללו חלה ההיאספות הגדולה ביותר של גולים יהודים מרחבי העולם בישראל, ביניהם גם יהודים מסין. מרבית המהגרים התיישבו באופן זמני במעברות שהיו פזורות ברחבי הארץ.
המהגרים היהודים עזבו את סין בימיה האחרונים של מלחמת האזרחים, שכתוצאה ממנה סבלה הכלכלה מאינפלציה גבוהה. הדבר הוביל להגירתם של יהודים נטולי אמצעים כלכליים או מקצוע שימושי. גילם הממוצע של העולים - כבני ארבעים - היה גבוה באופן יחסי.
ההגירה מסין התבצעה בשתי דרכים עיקריות:
- המהגרים משנגחאי הגיעו דרך הים ובמסעם כמעט הקיפו את כדור הארץ. האוניה "ווסטר ויקטורי" עגנה בעיר פעמיים וה"אנה סיילן" עגנה בה פעם אחת. אוניות אחרות עזבו גם הן את שנגחאי עם מעפילים על סיפונן, אך אלה לא שטו ישירות לנמל חיפה ובדרכן לארץ הקודש עצרו והתחלפו בכמה תחנות. בסופו של דבר הגיעו כל המעפילים לחיפה דרך איטליה, על אוניות ישראליות.
- יהודי חרבין נסעו ברכבות לטינצין, דרך הים להונג קונג ומשם עלו ארצה דרך נמלי התעופה של מדינות שונות.
הריכוזים הגדולים ביותר של יהודים יוצאי סין בישראל היו במעברות במגדל העמק, רמת ישי, בית שערים, עתלית ופרדס חנה. קבוצה קטנה הקימה את מושב עמיקם וקבוצות נוספות נמצאו בסוכמטה וכפר תבור. בתי מגורים נבנו בגבעת אולגה וב"שיכון שנגחאי" – רמת החי"ל של היום.
ביוני 1951 נוסד "איגוד עולי סין" שלימים ישנה את שמו ל"איגוד יוצאי סין". האיגוד קם בזכות קבוצת מנהיגים יהודים מכמה קהילות של תושבי סין לשעבר. משרד קטן נשכר בין משרדי עורכי הדין של מר קינג בשדרות רוטשילד שבתל-אביב.
בשנים הראשונות האיגוד הפעיל שורה של סניפים שפעלו בהתאם למיקומם של יוצאי סין בישראל. הריכוזים הגדולים ביותר באותה תקופה היו בנתניה ובמגדל העמק, שם פתחו המועדונים את שעריהם למפגשים ולפעילויות חברתיות מדי ערב.
האיגוד הגיש בקשה לסיוע מהאגודה האמריקאית של המזרח הרחוק (ארגון שהיה קיים מאז שנות ה-30) שהניבה מאות חבילות מזון, שחולקו לפליטים יהודים ברחבי העולם וגם למשפחות נזקקות של יוצאי סין בישראל.
בחלוף הזמן קמו ארגונים נוספים של יוצאי סין ברחבי העולם (סן פרנסיסקו, סידני, לוס אנג'לס ועוד). גם הארגונים הללו הציעו סיוע לאיגוד בישראל. כתוצאה, האיגוד החל לספק סיוע כלכלי על בסיס חודשי והלוואות קטנות לנזקקים. הפעילות הזו נמשכת עד היום, בהיקף רחב יותר.
ב-1951 נערך כינוס של הועדה המקימה של "איגוד עולי סין". באותו כינוס קמו מוסדות חדשים מתוך האיגוד ונבחרו פקידים לאיוש המשרות.
עד שנת 1972 התיקו משרדי האיגוד את מקומם כמה וכמה פעמים בתוך תל-אביב. ב-1972, הודות לתרומתה הנדיבה של משפחת פונבה, שתי דירות צמודות נרכשו ברחוב גרוזנברג בעיר. הדירות שופצו וחוברו, כך שיצרו אזור משרדי והיכל כנסים.
ב-1954, בעקבות פיתוח שנגחאי, נהרס בית הכנסת האשכנזי בעיר. דרך הקונסוליות בברן שבשוויץ העבירה הממשלה הסינית לישראל סכום כסף שווה בערכו לזה של בית הכנסת ההרוס. התנאי לקבלת הכסף היה שהוא יוקדש לבניית בית כנסת חדש בישראל, ואכן עיריית תל-אביב תרמה חלקת אדמה ברחוב גולן שברמת החי"ל ("שיכון שנגחאי" באותה תקופה).
עם הכסף מממשלת סין, תרומות מתושבי סין לשעבר ותרומתה של משפחת פונבה- בית הכנסת קם לזכר הקהילות היהודיות בסין. הוא נחנך רשמית ב-1962.
לוחות נתלו על קירותיו לזכר מנהיגי הקהילות והתורמים לבנייתו מישראל ומהעולם. זכרונם נשמר מדי יום שישי, כשהמתפללים מתכנסים בו. בית הכנסת הוא רכושו של האיגוד ואחזקתו מתבצעת על-ידו ומתקציבו.
ישנה גם קבוצה המורכבת מיהודים שברחו מגרמניה הנאצית לפני פרוץ המלחמה והתיישבו בהונגקיו. הם מונים כ-120 חברים, לוקחים חלק פעיל ב"איגוד יוצאי סין", מקיימים פעילויות חברתיות ומפרסמים מספר דפים במהדורה האנגלית של מידעון האיגוד.
בשנת 1996 קבוצה של יהודים יוצאי ספרד משנגחאי, המונה כ-120 חברים, הצטרפה לאיגוד. גם הקבוצה הזו מתכנסת מפעם לפעם ב"בית פונבה" ומפרסמת אף היא מספר דפים במידעון האיגוד באנגלית.
כתוצאה מביסוס היחסים הדיפלומטיים בין סין לישראל, קמה אגודת הידידות סין-ישראל בעידוד "איגוד יוצאי סין". האגודה מארגנת מגוון פעילויות חברתיות ומארחת משלחות מסין המבקרות בארץ. כמו כן, היא מפרסמת מוסף במידעון האיגוד תחת הכותרת "קול החברות" (“The Voice of Friendship”). המוסף מאגד בתוכו את הפעילויות השונות ומחולק לחברינו בסין ולשאר התורמים לחיזוק החברות עם העם הסיני.
"איגוד יוצאי סין" רשום ברשם העמותות של משרד המשפטים כעמותה ללא מטרות רווח שפעילותו הכלכלית מפוקחת בידי רואה חשבונות, כמפורט בחוק עמותו.
פעילויות האיגוד מתבצעות על-ידי מתנדבים למעט עבודת המזכירות והעבודה הטכנית על המידעון. האיגוד פועל הודות לתרומותיהם של תושבי סין לשעבר מישראל ומהעולם, שמופנות לקרנות שונות שמפעיל האיגוד.
המייסדים של אגוד יוצאי סין:
מחרבין:
1. תדי קאופמן
2. בוריס קוץ
3. צבי נחמקין ניב
4. אסתר ילקין
מטינזין:
5. זליג בלוקמין
6. הנריך דוידוביץ'
7. יוסף פליגל
8. מיכאל קלבר
9. ג'ימי מנס
10. לב פיאסטונוביץ'
11. וולדימיר זלוטניקוב.
משנחאי:
12. מרה מרגוליוב
13. דוד רבינוביץ'
14. אלברט ויינרמן
15. וולה זוביטסקי
מדאירן:
16. יוסף גלייברמן