גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות
כרונולוגיה

כרונולוגיה

ישנם מספר מסמכים המתעדים את הקהילה היהודית בחאילר, אך רוב המידע הידוע לנו כיום הוא תוצר של תיעוד מחרבין ומעיתון "החיים היהודים". לא נמצאו דיווחים אחרי שנת 1928 ויש להניח שהיתה קיימת נוכחות יהודית בחאילר עד לסוף מלחמת העולם השניה.

סביר להניח שראשוני היהודים הגיעו לאזור לפני שנת 1900 אבל מר ר.ב. גריגרמן שהגיע אליה באותה שנה מצא בה רק מספר יהודים שהועסקו בידי חברות מסחר. לפי עדותו האישית, לא היו בה די יהודים למניין.

גדוד המילואים של נרצ'ינסק הגיע לחאילר ב-1900 או 1901. מספר חיילים יהודים הביאו עימם ספר תורה והתפילות באותה שנה נערכו במגורי המפקדים שבעיר העתיקה.

נוכחותו של גדוד המילואים כנראה משכה אנשי עסקים יהודים לחאילר, שכן אוכלוסיתה היהודית גדלה. כשהחיל נקרא לעזוב את האזור הוא השאיר אחריו את ספר התורה לשימושה של הקהילה.

ב-1907, למרות שהקהילה לא היתה רשומה, היא כינסה מניין ללא קושי. במהרה חבריה החלו מחפשים מושב קבע לתפילות ולמפגשים.

רשומות הארכיון חושפות שבשנת 1909 נרכש בניין ממר ריף והוא תפקד כבית כנסת וכמקום מפגש. למרות ההישג הזה לא נמצא תיעוד רשמי של הקהילה כך שהיא אמנם התקיימה בפועל אך לא על הנייר.

ב-17 באפריל 1914 נמצא פרוטוקול פגישה בה השתתפו 34 אנשים ובה הוחלט שא.ב. שיינדר, א.ד. בולגר וא.ב. גריגרמן יציגו מסמך המכריז על הקהילה באופן רשמי בפני הנהלת מסילת מזרח סין. המסמך גם מאשר שאת ענייני הקהילה ינהלו השלושה במשך השנה הראשונה להיווסדה הרשמי.

למרות שרבים מהמסמכים הנלווים לא נמצאו, במסמך מסילת מזרח סין מספר 2627 מה-1 בפברואר 1915, מצוין שהקהילה קמה באופן רשמי ב-15 בדצמבר 1914 כקהילה יהודית רוחנית.

באותה פגישה הוחלט שא.ב. שניידר יהיה הגבאי, א.ב. גריגרמן יהיה הגזבר וז. ב. לוויטין יהיה המלומד היהודי.

מר גריגורי מיכאלוביץ' לוויטין שהיה נדיב בתמיכתו את הקהילה, שירת כנשיא עד 1932, אז עזב לחרבין. את מקומו תפס באופן זמני לב בוריסביץ' לוויטין.

בפגישה שנערכה ב-19 באוגוסט 1934 הוחלט שא.ב. לוויטין יכהן כנשיא, מ.ל. ינדיקוב יהיה המשנה שלו, א.ב. גריגרמן יהיה הגזבר וא. י. ראצין יתפקד כמזכיר. שאר חברי ההנהלה היו א.ב. ורשבסקי, ד.י. בינדר וא.ל. פירסוב. לתפקיד המלומד היהודי נבחר מר נ.ס. לבקובסקי ומר ד.י. בינדר עמד בראש חברת קדישא. יש לציין שמר בינדר הקדיש זמן רב למילוי תפקידו ושירת גם כגבאי.

עם עזיבת כמה חברי הנהלה, בחירות חדשות נערכו בספטמבר 1935 ומר א.ב. ורשבסקי נבחר כנשיא החדש. הוא שמר על תפקידו עד ימיה האחרונים של הקהילה בחאילר.

לרשות הקהילה הועמד מגרש עליו היה אמור להיבנות בית כנסת. מר א.ל. פירסוב נבחר כמתווך בין העיריה לבין הקהילה. בנוסף, בית ספר יהודי תפקד בין השנים 1920 ל-1927. תקציב שנתי של 2-3 רובלים הספיק לאחזקת המוסד. בשנת 1928, כשהופסק המימון, בית הספר נסגר ולא נפתח עוד.

על-פי מסמכים, ב-1 בינואר 1935 הקהילה היהודית בחאילר מנתה 48 משפחות- 185 אנשים. בסוף תקופת התיעוד היו בה 43 משפחות, כשמרביתן מתפרנסות מעסקים פרטיים.