כרונולוגיה

נותר מעט מאוד מידע ארכיוני אודות הקהילה היהודית במוקדן. בשיאה, גרו ועבדו בה בערך 250 משפחות יהודיות. על אף גדלה הקטן יחסית, היתה הקהילה מאורגנת היטב ופעלו בה סניף של ויצ"ו שהיה פעיל במיוחד לצד סניף של הקונגרס היהודי העולמי. הקהילה הפעילה גן ילדים, כשהילדים הבוגרים יותר נשלחו ללמוד בחרבין.

חברי הקהילה נכחו בכנסים הציוניים שנערכו בחרבין בשנים 1937, 1938 ו-1939, בראשות קוליאדיצסקי ומ' יאנוביץ'. מועצת נבחרים שנתית שמנתה שבעה חברים פקחה על ענייני הקהילה, ביניהם אלכסנדר בולטיאנסקי ונ' קוליאדיצסקי שהוזכרו בעיתונות היהודית בזמנו.

בשנות מלחמת העולם השנייה הצטמצם מספר חברי הקהילה לכמאה נפשות. הקהילה חדלה מלהתקיים באופן רשמי ב-1948, אז רוב היהודים עזבו את מוקדן.

לא ברור אם התגוררו במוקדן משפחות יהודיות במהלך הכיבוש היפני, אבל ניתן להניח כך בעקבות ההתנהלות בחרבין- שם שמרו מנהיגי הקהילה על קשר עקבי עם הרשויות. חשוב לזכור כי הצבא היפני והרשויות המקומיות לא היו אנטישמיים, ובכל זמן בו כיבדו היהודים את החוקים האזרחיים- הם הורשו לנהוג כטוב בעיניהם.