כרונולוגיה

בדומה לשאר התחנות על מסילת מזרח סין- גם ציציחאר משכה אליה קהילה יהודית קטנה. מעט מאוד ידוע על הפעילויות של היהודים מלבד מקור פרנסתם, בין אם כעובדי המסילה ובין אם כסוחרים (בפרוות או בסחורות לצרכי הפעלת המסילה). התיעוד היחיד נמצא בעיתון "החיים היהודיים".

הקהילה היהודית נוסדה בשנת 1907 והורכבה מ-7 משפחות (כ-20 נפשות) שבראשם א. א. קוחמאר ול. ליבסון.

ב-1908 רכשה הקהילה ספר תורה ב-350 רובלים ממ. מייזרוב. באוקטובר חגגה הקהילה את "סיום התורה" עם יהודים מתחנות קיקיחאר ופוליארדי. באותה שנה הועסק שוחט בשם טליס. הוא תפקד גם כמורה לשמונה תלמידים צעירים שהתחנכו בדירתו. את התלמידים הבוגרים יותר לימד בבתיהם.

ביתו של ל.י. ליבסון שימש כמקום מפגש בחגים.

ב-1916 רכשה הקהילה בית תמורת 3,000 רובלים ששימש כבית כנסת, כשהכסף לקנייתו נתרם על-ידי חברי קהילה משפיעים. מצוין כי א.מ ברקוביץ' תרם 700 רובלים, ז.א. זירולסקי תרם 300 רובלים והשארית גויסה על-ידי שאר החברים. 

ב-1927 בית ספרו של השוחט א. סלוצקר לימד 12 תלמידים משני המינים.

לקראת סוף שנות השלושים נותרו בציציחאר רק 2 או 3 משפחות, אך ידוע כי הקהילה שלחה נציגים להכנסים הציוניים בחרבין שנערכו בשנים 1937-1939. בבית הקברות שהוקם בשנת 1918 נקברו 12 יהודים. החיים הקהילתיים המשיכו עד שנת 1940, אז מניחים כי עזבו היהודים האחרונים.